- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק בד"ם 2461/05
|
בד"מ בית המשפט העליון בירושלים |
2461-05
19.6.2005 |
|
בפני : 1. מישאל חשין 2. אליעזר ריבלין 3. עודד שחם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: שר המשפטים עו"ד (שופט בדימ') אמנון סטרשנוב |
: השופטת הילה כהן עו"ד יעקב רובין |
| הכרעת דין | |
המישנה לנשיא מ' חשין:
ביום 13.3.2005 הגישה שרת המשפטים, השרה ציפי ליבני, לנשיא בית-המשפט העליון, קובלנה על השופטת הילה כהן המכהנת בבית-משפט השלום לעניינים מקומיים בחיפה. האשמות שבכתב הקובלנה הן כי השופטת כהן נהגה שלא כהלכה במילוי תפקידה והתנהגה באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל, בניגוד להוראות הסעיפים 18(א)(1) ו- 18(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (חוק בתי המשפט). משהוגשה הקובלנה נתכנסו שופטי בית-המשפט העליון ומינו בית-דין מיוחד כנדרש בתקנות בתי המשפט (שופטים), תשל"ג-1973 (תקנות השופטים). חברי בית-הדין הם החותמים על הכרעת דין זו.
הקובלנה ועיקרי ההליכים
2. השופטת הילה כהן מונתה לכהונת שופטת בית-המשפט השלום בחיפה ביום 31.1.2002. תחילה כיהנה כשופטת בית-המשפט לתביעות קטנות ושובצה לדיונים בבית-משפט השלום לעניינים מקומיים בחיפה יום אחד בשבוע. בחודש ספטמבר 2002 החלה השופטת כהן לישב בדין בבית-המשפט לעניינים מקומיים במשך ארבעה ימיםבשבוע. נוסיף כבר עתה, כי בית-משפט השלום לעניינים מקומיים בחיפה ממוקם במיבנה השייך לעיריית חיפה; עובדיו - למעט השופטים - עובדי עירייה הם; העירייה משלמת להנהלת בתי-המשפט עבור שכר השופטת כהן; והתובעים העירוניים המופיעים לפני בית-המשפט מדי יום יושבים בחדר הסמוך לאולם בית-המשפט. העירייה היא בעל-הדין העיקרי שלפני בית המשפט לעניינים מקומיים, ועירוב זה שבין בית המשפט לבין העירייה יוצר אנומליה בלתי-תקינה ובלתי-בריאה. על אנומליה זו נעמוד בהמשך דברינו, ולעת הזו נאמר אך כי נתגלעו חיכוכים רבים בין השופטת כהן לבין עובדי עירייה שעבדו עימה ולצידה - בהם מזכירת בית-המשפט, הגב' חנה בן-חורין, והתובעים העירוניים שהופיעו לפניה, בהם עורך דין דלל שהעיד לפנינו. על רקע מערכת יחסי עבודה עכורה זו התרחשו האירועים נושא הקובלנה.
3. כדבר הקובלנה, בשני מועדים שונים - בימים 12.3.2003 ו- 31.3.2003 - איחרה השופטת כהן להגיע לדיונים שנקבעו לפניה, ובעלי דין שזומנו לאותם דיונים - נאשמים ובאי כוחם - עזבו את האולם בהותירם בקשות בכתב לדחיית מועד המשפט. אף שבעלי הדין עזבו את אולם בית-המשפט, ערכה השופטת כהן פרוטוקולים של דיונים, מהם ניתן ללמוד כי נתקיים דיון וכי בעלי הדין היו נוכחים באולם. משסיימה לרשום את הפרוטוקולים ואת ההחלטות כאמור, קרעה השופטת כהן את הבקשות הכתובות שהותירו בעלי-הדין והשליכה את הקרעים הסלה. כנטען בקובלנה, השופטת כהן עשתה כל זאת בכדי להסתיר את איחוריה לאולם בית-המשפט. ובלשון הקובלנה:
הנקבלת רשמה וערכה את הפרוטוקולים הללו, או הורתה לערכם ולרשמם - הן ביום 12.3.03 והן ביום 31.3.03 - תוך הפרה בוטה של הוראות סעיף 134 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הקובע כי: " במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט".
הנקבלת ערכה את הרישומים בפרוטוקולים - שהם אף בגדר " תעודה ציבורית" כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 - בדיעבד ובניגוד למה שהתרחש במציאות, ובכך היא ערכה מסמכים הנחזים להיות את אשר אינם, והם עשויים להטעות. בנוסף לכך - הנקבלת קרעה את טפסי הבקשה והשליכה אותם לסל הניירות, במקום לתייקם בתיק ביהמ"ש, כמתחייב.
הנקבלת עשתה כל זאת, על מנת להעלים ולחפות על איחוריה המרובים והיעדרויותיה התכופות מאולם ביהמ"ש, בימים ובשעות שנקבעו לדיונים.
(ההדגשות במקור - מ' ח')
4. השופטת כהן, באמצעות בא כוחה המלומד, עו"ד יעקב רובין, הגישה תגובה לכתב הקובלנה, ובתמצית ייאמר כי הודתה ברוב העובדות המפורטות בכתב הקובלנה. יחד-עם-זאת, הכחישה השופטת כהן מכל-וכל את המניע שיוחס לה: כוונה להסתיר את איחוריה. כן הכחישה השופטת כהן את הטענה כי הפרוטוקולים אינם משקפים את שאירע באולם וכי עשויים הם להטעות. עוד הכחישה השופטת כהן מיקצת מן העובדות המפורטות בכתב הקובלנה, ובעיקר הכחישה את העובדה כי עו"ד דלל, בא-כוח התביעה, לא היה נוכח בדיונים שנערכו ביום 12.3.2003.
5. בנוסף להודאותיה של השופטת כהן הודיעונו באי כוח הצדדים - עו"ד רובין, מזה ועו"ד אמנון סטרשנוב (שופט בדימ'), מזה - כי הגיעו להסכמות על חלק גדול מן העובדות, על מיסמכים שיוגשו, וכי החליטו לזמן לעדות שלושה עדים בלבד: הגב' עפרה תם-רוזנר, המבקרת הפנימית של הנהלת בתי-המשפט, שתיחקרה את השופטת כהן על האירועים נושא הקובלנה בטרם הוגשה הקובלנה; עו"ד דלל, שהעיד על מהלך האירועים שהיה ביום 12.3.2003 (שני אלה - מטעם התביעה); והשופטת כהן עצמה.
6. מיעוט העדויות היקשה עלינו לקבוע מימצאי עובדה במיקצת מן הסוגיות שעמדו לפנינו, שכן באותן סוגיות הוצגה לפנינו גירסתה של השופטת כהן לבדה, ובחלקן האחר הועמדו לפנינו עדויותיהם הסותרות של עו"ד דלל ושל השופטת כהן. יתר-על-כן: חלק ניכר מן העדויות והראיות הרחיקו מאוד מן האירועים נושא הקובלנה, והרחיבו את חזית המחלוקת לתחומים שלא היו רלוונטיים להאשמות שבקובלנה. כך, למשל, חלק מרכזי מן העדויות סב את השאלה אם השופטת כהן מרבה לאחר לאולם בית-המשפט (כטענת התביעה) או שאין היא מרבה לאחר (כטענת השופטת כהן). אלא שמחלוקת זו אין לה אלא קשר עקיף בלבד לקובלנה שלפנינו, והרי זו עניינה הוא אותם פרוטוקולים שנרשמו ולא איחוריה התכופים של השופטת. אמת, אין זה ראוי ששופט יאחר דרך קבע לדיונים שנקבעו לפניו, ברם הפתרון לבעיה זו - ככל שקיימת בעיה - אינו במסגרת הליך קובלנה זה.
7. לאחר ששמענו את העדויות, בחנו את הראיות והקשבנו לסיכומי הצדדים, אלו הן מסקנותינו.
עיקרי העובדות שאינן שנויות במחלוקת
8. הנה היא מסכת האירועים שאינה שנויה במחלוקת, כפי שנלמדה מן העדויות והראיות שהובאו לפנינו.
אירועים שהיו ביום 12/3/2003 - תיאור כללי
9. מיקבץ האירועים הראשון התרחש בבוקרו של יום ה-12.3.2003. אותו יום היתה השופטת כהן אמורה להחל בדיונים בשעה 9:00. השופטת כהן איחרה להגיע לאולם בית-המשפט - לאחר שהודיעה לקלדנית העובדת עימה כי תאחר לבוא - ואף שיש חילוקי דעות עזים באשר לשעת הגעתה - אם הגיעה בסמוך לשעה 10:10 (כטענת השופטת כהן) או שמא הגיעה בסמוך לשעה 10:45 (כטענת הקבילה) - נניח לעת הזו למחלוקת זו בקובענו כי השופטת כהן ישבה לדין לאחר השעה 10:10.
10. לעת שהגיעה השופטת כהן לבית-המשפט - באיחור - נמצא לה כי חמישה בעלי דין - נאשמים ובאי כוחם - שזומנו לאותו בוקר עזבו בהותירם אחריהם בקשות בכתב לדחיית מועד המשפט, בנמקם את בקשתם בהתחייבויות שנטלו על עצמם בהסתמך על שעת הזימון המקורית, וכי בשל האיחור לא עוד יכלו לחכות ונאלצו לעזוב את בית-המשפט. הבקשות נכתבו על גבי טופס הקרוי "טופס בקשה" שהמתדיינים מילאו בו בכתב יד את פרטי תיק בית-המשפט, פרטי הפונה, סוג הבקשה - "דחיית מועד המשפט" - וטעמי הבקשה. טופסי הבקשות לא הוחתמו בחותמת מזכירות בית-המשפט, והונחו בתיק בית-המשפט או עליו כפי שהוגשו.
11. חמשת התיקים - ועימם בקשות הדחייה - הובאו לעיונה של השופטת כהן, אך בטרם נמסרו לידיה צולמו הבקשות - ללא ידיעתה - בידי הגב' בן חורין, מזכירת בית-המשפט. הגב' בן חורין הותירה את העותקים המצולמים ברשותה והחזירה את הבקשות המקוריות לתיקי בית-המשפט שהובאו לשופטת כהן [הודעת עו"ד סטרשנוב ביום 12.4.2005, עמ' 1 לפרוטוקול].
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
